חביבות בגדי שבת / דביר אביה

עזרנו בשם ה' עשה שמים וארץ, לכבוד שבת קדש, לקראת שבת טועמיה חיים זכו, להעמיק את חוויית השבת

בטרם נחתום, בשלב זה, את העיסוק בנושא בגדי שבת, ראינו לנכון לסיים במעלתם וחשיבותם של בגדי השבת, כפי שמשתקף בדבריהם ובהנהגותיהם של חכמי ישראל במשך הדורות.

מעלת בגדי שבת

א. בגדי השבת מסייעים לאדם להרגיש בנפשו את קדושת השבת [מבואו ועד צאתו (וכבר הבאנו סיפור על כך לקראת שבת ו)]. מובא בספרים, כי שומרי שבת בקדושה ובטהרה יכולים לזכות באור הגנוז, שבו ניתן להביט מסוף העולם ועד סופו ולדעת נסתרות [בני יששכר. אור זה עתיד להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא, ושבת היא "מעין עולם הבא"]. מסופר על כמה וכמה צדיקים שבעת לבישת בגדי השבת שרתה עליהם רוח הקודש [מתן שבת]. בימיו האחרונים של רבי אליעזר מצ'יקוב, הייתה קשה עליו ההליכה למקווה. לבישת החלוק של שבת, הייתה עבורו ה"טבילה" של ערב שבת קדש, ואז הייתה לו עליית נשמה [שיח זקנים].

ב. בגדי שבת הם סגולה להינצל מכל רע, בגשמיות וברוחניות. ובהקשר לכך נאמר במדרש, שבלעם אמר לבלק: "כיצד אוכל לקלל את ישראל והלא הם לובשים בגדי שבת ויום טוב?" [עיר דוד בשם מדרש פליאה]. וזהו שנאמר (בסוף תפלת עמידה) "המברך את עמו ישראל בשלום", "בשלום" אותיות "מלבוש", שעל ידי המלבוש של שבת, נכנע כח הרע בעולם ואין לו שום אחיזה, וזהו השלום האמיתי [נופת צופים (רבי פנחס מקוריץ)]. בסידור האריז"ל מובא, שבעת שלובש בגדי שבת יאמר את הפסוק "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי" (ישעיה נד יז). לפי היסוד המבואר לעיל, אפשר לבאר את הקשר בין פסוק זה לבגדי שבת. בזכות בגדי השבת אנו ניצולים מכל אומה ולשון שרצונם להרע לנו, ולכן נכון לומר פסוק זה בעת לבישת בגדי השבת [חמרא טבא. ועוד יש לומר, שבמדרש (בראשית רבה לב י ועוד) דרשו פסוק זה על פושעי ישראל שמלאים מצוות כרימון, והיינו שבשבת מתגלה פנימיות הדברים ועומק קדושתם של ישראל וכל הרע בטל ומבוטל]. בעניין השמירה המיוחדת שישנה לבגדי השבת, מן הראוי להביא את הסיפור הבא: כאשר היה המהר"ש מבעלזא אברך הסמוך על שולחן חמיו, יצאה גזירה לקחת יהודים לצבא, והיו השוטרים מסתובבים בבתי היהודים ומחפשים אנשים. פעם אחת, צעק חמיו של המהר"ש שהשוטרים עומדים להיכנס לבית ולקחת אותו לצבא, ושימהר להתחבא מפניהם. המהר"ש התרחץ, לבש את בגדי השבת שלו וישב אל השולחן ללמוד. השוטרים נכנסו והביטו בכל החדרים, אך לא ראו אותו כלל והלכו לדרכם. שאל אותו חותנו בתמיהה רבה לפשר הדבר. השיב מהר"ש: הלא מקרא מפורש הוא "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ.. אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ" (רות ג ג). ודרשו חז"ל (שבת קיג:) ש"שִׂמְלֹתַיִךְ" אלו בגדים של שבת. ופירוש הפסוק לפי זה, שבאמצעות בגדי שבת לא תודעי לאיש ולא יראה אותך איש [דמשק אליעזר].

ג. לאור המצב הכלכלי בארצנו, כדאי להתעדכן בפרט נוסף: האדמו"ר רבי יעקב מקומרנא אמר פעם, שאדם המדקדק ללכת בבגדים נאים בשבת, מסוגל הדבר לפרנסה [זכרון קודש]. ד. כה גדולה מעלתם של בגדי השבת, עד שיש שכתבו שכיון שדינם כלבוש המיוחד למצוה, ולפיכך אין להיכנס בבגדי שבת לבית הכסא, אלא יש להחליפם תחילה [כדין טלית גדול ו"קיטל". יסוד יוסף].

ה. גם אדם הנמצא בשבת לבדו (או בין גויים), ילבש בגדי שבת, כי אין הבגדים לכבוד הרואים אלא לכבוד השבת [חיי אדם, משנה ברורה].

הנהגות צדיקים בזמן לבישת בגדי שבת

א. יש שנהגו לומר "לכבוד שבת קדש" בעת לבישת בגדי השבת [השבת בקבלה ובחסידות]. אחד הצדיקים היה מכונה רבי יהושע "הארוך" (נפטר בשנת ה'תכ"א), מפני שכאשר החל ללבוש את בגדי השבת נתארכה וגבהה קומתו יותר מאשר בימות החול. בעת לבישת בגדי השבת היה שר ניגון מיוחד, שצאצאיו הלבישו על הפיוט "לא-ל אשר שבת מכל המעשים", ועד היום עובר ניגון זה מדור לדור [שמן הטוב]. גם אדמו"ר מהר"ש היה שר ניגונים מיוחדים בעת לבישת ופשיטת בגדי שבת [ליקוטי דיבורים].

ב. בעל "יסוד ושורש העבודה" מספר בצוואתו: "כשלבשתי סמוך למנחה בגדי שבת, נתתי לה' יתברך הודאה גדולה בשמחה עצומה בפה מלא בזה הלשון: "יוצרי ובראי יתברך שמך, אני נותן לך הודאה על שנתת לי בגדים חשובים לכבוד שבת קדש ברחמיך הרבים וחסדיך הגדולים". והאדר"ת מספר בצוואתו: "כל בגד חדש, לא לבשתיו בחול פעם ראשונה, רק בשבת".

ג. רבי שאול בראך היה נזהר שלא להשתמש ואף לא לנגוע בחפצי "מוקצה" כאשר היה לבוש בבגדי השבת. לפיכך, היה ממהר להחליף את בגדי השבת מיד לאחר סעודת "מלוה מלכה", בכדי להספיק לכתוב את חידושי התורה שחידש בשבת מבלי שישכחם [שאול בחיר ה'].

שינה ובגדי שבת

א. ה"חתם סופר" היה ישן בליל שבת בבגדי השבת שלו, כיון שלא היה מסוגל להתנתק מקדושתם אף לא לרגע אחד [מנהגי החתם סופר]. לעומתו, רבי יחזקאל משינווא, היה פושט את בגדי השבת כשהיה הולך לישון בכדי שתהיה המנוחה כראוי [זכור לדוד].

ב. יש כתבו, שמן הראוי שיהיו לאדם בגדי שינה מיוחדים לשבת [כף החיים, עטרת צבי].

הסרת בגדי שבת

א. כאשר ישב בעל "קדושת יום טוב" שבעה, והגיע זמן מוצאי שבת, לא פשט בגדי שבת, וכאשר שאלוהו לפשר הדבר, השיב: "איני יכול להיפרד מקדושת השבת" [מבאר השבת]. פעם פשט רבי מרדכי מלכוביץ' את בגדי השבת שלו במוצאי שבת ומיד חזר ולבשם. כיון שהשעה הייתה מאוחרת תמהו מקורביו לפשר מעשיו. "אפילו במשהו משבת הלא ישנה מתיקות עצומה", הסביר רבי מרדכי [תורת אבות]. מסופר על בעל ה"תניא", שראוהו פעם במוצאי שבת, כאשר הוריד את בגדי השבת נשכב על הרצפה ואומר בניגון: "איך אפשר לפשוט את בגדי שבת? "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה" (שיר השירים ה ג)?" [שמועות וסיפורים. נראה שכך הייתה כוונתו: כבר "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", את בגדי החול שלי, וזכיתי ללבוש עליון וגבוה הרבה יותר, לבגדי שבת. "אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה", כיצד אוכל לשוב וללבוש את בגדי החול].

ב. לגבי הזמן הראוי להסיר בו את בגדי השבת, אחר צאת השבת, ישנן ארבע דעות שונות (חשוב לציין, שלכל הדעות הטעם הוא כבוד שבת. אלו המקדימים בכך, הוא בכדי שהבגדים יהיו מיוחדים לשבת, והמאחרים הוא בכדי להמשיך את קדושת השבת לתוך השבוע): א. יש אומרים שיסיר את בגדי השבת עם היציאה מבית הכנסת, מיד לאחר תפילת ערבית [מהר"ז בינגא], ב. יש אומרים שלא יפשוט בגדי השבת עד לאחר ההבדלה [אגודה]. ג. יש אומרים שלא יסיר את בגדי השבת עד לאחר סעודה רביעית [בן איש חי וכף החיים]. ד. ויש אומרים שלא יסירם עד שילך לישון [לקט יושר בשם תרומת הדשן], ואם אינו הולך לישון יישאר בבגדי השבת עד יום ראשון בבוקר [נחמת יוסף]. מספר טעמים וסיפור נאמרו בעניין המנהג האחרון: (א) בקדשים הלילה הולך אחר היום [ברכת הפסח]. (ב) בדורות האחרונים שמתקרבים יותר לביאת המשיח, יש עניין מיוחד להאיר את חשכת הלילה (של ימות החול) באור של קדושה (קדושת השבת) [חקרי מנהגים חב"ד]. (ג) "כל זמן שאדם לבוש במוצאי שבת בבגדי שבת בעולם הזה, נחשב אצלו שבת גם בעולם הבא" [רבי יהושע מבעלזא]. (סיפור) כאשר היה האדמו"ר הקודם מסקווירא פושט את בגדי השבת, לא היה מחזיר אותם למקומם המיוחד, אלא הניחם על השולחן, כדי שיהיו נגישים ולא יצטרך לחזר אחריהם, באומרו: "אם יבוא משיח באמצע הלילה, ילכו לקראתו בבגדי שבת, ולא בבגדי חול, מפני שעדיין מוצאי שבת".

לקראת שבת טועמיה חיים זכו. מיסודו של הגרעין התורני "דביר אביה"לקבלת העלון בדוא"ל: LikratShabat1@gmail.com