עזרנו בשם ה' עשה שמים וארץלכבוד שבת קדש, לקראת שבת טועמיה חיים זכו - להעמיק את חוויית השבת
בשבועות הקודמים עסקנו בעצם החיוב, המוטל על כל יהודי באשר הוא, לקרוא "שניים מקרא ואחד תרגום", ובמספר רעיונות העומדים מאחורי חיוב זה. השבוע, בעזרת השם יתברך, נתחיל ללמוד על הביצוע המעשי של הדברים. מכיוון שאין לכותב סמכות לפסוק הלכה, הדברים נכתבו רק בכדי לעורר על העניין, ולמעשה ישאל כל אחד את רבו כיצד עליו לנהוג.
בשבועות הקודמים עסקנו בעצם החיוב, המוטל על כל יהודי באשר הוא, לקרוא "שניים מקרא ואחד תרגום", ובמספר רעיונות העומדים מאחורי חיוב זה. השבוע, בעזרת השם יתברך, נתחיל ללמוד על הביצוע המעשי של הדברים. מכיוון שאין לכותב סמכות לפסוק הלכה, הדברים נכתבו רק בכדי לעורר על העניין, ולמעשה ישאל כל אחד את רבו כיצד עליו לנהוג.
מתי אפשר להתחיל?
לדעת הרמ"א, אפשר להתחיל בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום משעה שהתחיל הציבור בקריאת הפרשה הבאה במנחה של שבת [דרכי משה]. אמנם, מדברי ה"שלחן ערוך", נראה כי אפשר להתחיל דווקא מיום ראשון, אך פירשו המפרשים שאינו חולק על דברי הרמ"א [משנה ברורה]. ולכן אדם שמתקשה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום במשך השבוע, יש פיתרון עבורו: בכל שבת, מיד לאחר תפלת מנחה, יקרא את כל הפרשה הבאה, שניים מקרא ואחד תרגום...
לדעת הרמ"א, אפשר להתחיל בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום משעה שהתחיל הציבור בקריאת הפרשה הבאה במנחה של שבת [דרכי משה]. אמנם, מדברי ה"שלחן ערוך", נראה כי אפשר להתחיל דווקא מיום ראשון, אך פירשו המפרשים שאינו חולק על דברי הרמ"א [משנה ברורה]. ולכן אדם שמתקשה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום במשך השבוע, יש פיתרון עבורו: בכל שבת, מיד לאחר תפלת מנחה, יקרא את כל הפרשה הבאה, שניים מקרא ואחד תרגום...
מתי רצוי להתחיל?
א. יש נוהגים לקרוא בכל יום מימי השבוע חלק מן הפרשה ולסיימהּ בערב שבת. מנהג זה מובא גם בדברי רבותינו הראשונים [רבינו יונה], וכן היה נוהג הגר"א [מעשה רב]. והנהגה זו היא בכלל מצוה מן המובחר [מטה יהודא]. ב. אמנם, מנהג האריז"ל היה לקרוא את הפרשה ביום שישי מיד לאחר תפילת שחרית. "והיה אומר כי זה סוד (שמות טז ה) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ" [שער הכוונות]. ג. ומנהג השל"ה הקדוש היה לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי דווקא לאחר החצות [וכן הובא בפרי עץ חיים בשם החברים]. ד. מכל מקום, נראה שלפי רוב חכמי הסוד ישנו עניין מיוחד בקריאת הפרשה ביום שישי דווקא. ה. יש שנהגו לאמץ את שתי השיטות יחד (כגון אותם הנוהגים לקרוא "חֹק לישראל"): להתחיל בקריאת הפרשה מיום ראשון, ולשוב ולקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי [היכל השבת].
א. יש נוהגים לקרוא בכל יום מימי השבוע חלק מן הפרשה ולסיימהּ בערב שבת. מנהג זה מובא גם בדברי רבותינו הראשונים [רבינו יונה], וכן היה נוהג הגר"א [מעשה רב]. והנהגה זו היא בכלל מצוה מן המובחר [מטה יהודא]. ב. אמנם, מנהג האריז"ל היה לקרוא את הפרשה ביום שישי מיד לאחר תפילת שחרית. "והיה אומר כי זה סוד (שמות טז ה) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ" [שער הכוונות]. ג. ומנהג השל"ה הקדוש היה לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי דווקא לאחר החצות [וכן הובא בפרי עץ חיים בשם החברים]. ד. מכל מקום, נראה שלפי רוב חכמי הסוד ישנו עניין מיוחד בקריאת הפרשה ביום שישי דווקא. ה. יש שנהגו לאמץ את שתי השיטות יחד (כגון אותם הנוהגים לקרוא "חֹק לישראל"): להתחיל בקריאת הפרשה מיום ראשון, ולשוב ולקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי [היכל השבת].
מי שלא הספיק...
א. מה יעשה אדם שלא הספיק לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בעיתו ובזמנו? ראשית, כמו בכל דבר בו נכשל האדם, ישתדל לעשות את חשבון נפשו, יתבונן פנימה וינסה להבין ממה הדבר נובע. בדרך כלל, יגלה האדם שבעומק ליבו ישנה נקודה מסוימת הגורמת לכך שהדבר אינו מספיק חשוב וקיומי עבורו. בירור מעמיק של אותה נקודה יכול, בעזרת השם יתברך, להביא לתוצאות טובות בהמשך, ולכך שהדבר לא יישנה, או שלפחות עוצמתו השלילית תפחת. כמו כן, יש לנסות ולהשלים בהקדם את קריאת הפרשה. נשתדל במסגרת זו לפרט את האפשרויות השונות לכך.
א. מה יעשה אדם שלא הספיק לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בעיתו ובזמנו? ראשית, כמו בכל דבר בו נכשל האדם, ישתדל לעשות את חשבון נפשו, יתבונן פנימה וינסה להבין ממה הדבר נובע. בדרך כלל, יגלה האדם שבעומק ליבו ישנה נקודה מסוימת הגורמת לכך שהדבר אינו מספיק חשוב וקיומי עבורו. בירור מעמיק של אותה נקודה יכול, בעזרת השם יתברך, להביא לתוצאות טובות בהמשך, ולכך שהדבר לא יישנה, או שלפחות עוצמתו השלילית תפחת. כמו כן, יש לנסות ולהשלים בהקדם את קריאת הפרשה. נשתדל במסגרת זו לפרט את האפשרויות השונות לכך.
ב. לכאורה, האפשרות הראשונה להשלים היא בליל שבת, אך יש שכתבו שלא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בליל שבת, וזאת מכיוון שאין לקרוא תרגום בלילה, ואף לא בלילות שבת ויום טוב" [החיד"א בשם הרמ"ע מפאנו, כף החיים (פלאג'י)].
ג. האפשרות הבאה היא בשבת בבוקר קודם תפילת שחרית (ויש קהילות בזמנים קדמונים שאף היו נוהגות כך לכתחילה, שכל אחד קורא בביתו שניים מקרא ואחד תרגום קודם התפילה), אך ייזהר שלא יפסיד בשל כך זמן קריאת שמע ותפילה [ספר העיתים]. ד. מי שלא הספיק לקרוא קודם שחרית של שבת, יכול להשלים בזמן קריאת התורה, אך מבחינת ההלכה הדבר הופך להיות מעט מורכב יותר. מעיקר הדין, מותר בזמן קריאת התורה לקרוא שמו"ת [שלחן ערוך], אף על פי שאינו קורא אותם פסוקים שקורא ה"בעל קורא" [פרי מגדים], אך דווקא בלחש, בכדי שלא יבלבל את דעת השומעים [משנה ברורה]. אך יש אוסרים לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה [השל"ה, הגר"א והפרי חדש], ולפיכך, אין זה זמן מובחר לקרוא בו. אמנם, בין העליות מותר לכל הדיעות להשלים שניים מקרא ואחד תרגום [משנ"ב בשם הגה"מ].
ה. אחד משלשת הדברים שציוה רבי יהודה הנשיא את בניו בשעת פטירתו, היה שלא יאכלו לחם בשבת עד שיגמרו את קריאת כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום [תוספות בשם המדרש] וזוהי "מצווה מן המובחר" [שלחן ערוך]. וכך נהג האריז"ל, שכאשר אירע לו "אונס גדול מאוד", ולא היה מספיק לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום כמנהגו, היה משלים את הקריאה קודם סעודה שנייה של שבת, "ולא כמו אותם הקוראים באמצע תפלת שחרית" [שער הכוונות]. אלה המשלימים שניים מקרא ואחד תרגום קודם הסעודה, יש אומרים שיכולים לקדש ולאכול אכילת עראי, וההקפדה היא דווקא שלא להתחיל בסעודה ממש [קצות השלחן לגרא"ח נאה], אך שהקפידו לסיים שניים מקרא ואחד תרגום אף קודם הקידוש [מבואו ועד צאתו]. מכל מקום, אין להשלים קודם הסעודה באופן על חשבון דברים חשובים אחרים. ולכן, אין להימנע מלקדש עד אחר חצות, או לעכב אורחים רעבים, בשביל להספיק לסיים שניים מקרא ואחד תרגום קודם הסעודה [משנה ברורה, שער הציון]. ו. אם לא השלים שניים מקרא ואחד תרגום קודם הסעודה, ישלים אחר הסעודה קודם תפילת מנחה [שלחן ערוך]. ז. לאחר תפילת מנחה, כאשר החלו בקריאת הפרשה הבאה, "עבר זמנה של זאת" [טור]. מכל מקום, יש אומרים שבדיעבד אפשר להשלים עד יום רביעי [המהר"מ מרוטנבורג], שהרי עד אז נמשכת הארת הקודמת [משנה ברורה (ועיין לקראת שבת ג)]. וכאשר עושה כך, ישלים קודם הפרשה הקודמת [קצות השלחן]. אמנם, יש אומרים שיקרא קודם הפרשה הבאה [שו"ת בצל החכמה]. ח. אם בכל זאת לא הספיק להשלים, יש אומרים שיכול ואף צריך להשלים עד שמחת תורה [שלחן ערוך ושו"ע הרב].
מעלות הקריאה ביום שישי
א. בספרים הקדושים האריכו רבות במעלת הגדולה של קריאת שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי. בטרם נביא מדבריהם רק נזכיר, שעל כל אחד לבדוק למה הוא באמת מסוגל, כך שלא ייווצר מצב שבו הוא דוחה את הקריאה ליום שישי, בכדי לזכות לכל המעלות, ובסופו של דבר כלל אינו מספיק לקרוא את הפרשה (או שאינו מצליח לעשות זאת בנחת רוח ובהתבוננות, וכפי שנלמד בעזרת השם יתברך בשבועות הבאים).
א. בספרים הקדושים האריכו רבות במעלת הגדולה של קריאת שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי. בטרם נביא מדבריהם רק נזכיר, שעל כל אחד לבדוק למה הוא באמת מסוגל, כך שלא ייווצר מצב שבו הוא דוחה את הקריאה ליום שישי, בכדי לזכות לכל המעלות, ובסופו של דבר כלל אינו מספיק לקרוא את הפרשה (או שאינו מצליח לעשות זאת בנחת רוח ובהתבוננות, וכפי שנלמד בעזרת השם יתברך בשבועות הבאים).
ב. רבי שלמה מקרלין ורבי פנחס מקוריץ היו אומרים שצריך מסירות נפש על קריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בערב שבת [שמע שלמה, צוואת אבא]. ורבי מאיר מסטובניץ (מחבר הספר "אור לשמים" ורבו של ה"תפארת שלמה", רבי שלמה מראדומסק) אמר, ש"מי שקוצץ הציפורניים בערב שבת וגומר הפרשה שמו"ת קודם חצות, אזי הוא מובטח לכל השבוע שלא יבוא לידו עבירות חמורות" [דברי יצחק]. רבי אברהם דב מאבריץ' כותב [בספרו "בת עין"], כי קריאת הפרשה בערב שבת היא סגולה לכך שיזכה להתפלל את תפילות השבת בכוונה, ולקשר את המחשבה (שהיא בבחינת מקרא) עם הדיבור (שהוא בבחינת תרגום). כאשר ישב ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ שבעה על אימו, בא אחד הרבנים לבקרו ואמר לו ה"אהבת ישראל": "טוב שכבודו בא, מפני שיש לי שאלה לשאול, האם מותר לי גם בימי האבל לקרוא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי כמנהגי, או שעלי להשלים ולקרוא אחר האבילות...". עוד מסופר, שפעם נסע אחד הצדיקים לרבי חיים מצאנז, וכשנתן לו פתקה כנהוג, לא ביקש אותו צדיק שום בקשה גשמית, אלא יראת שמיים. אמר לו רבי חיים מצאנז שעל יראת שמיים על האדם לעמול בעצמו, ונתן לו סגולה לכך שיקרא בערב שבת שניים מקרא ואחד תרגום. [שיח זקנים].
מיסודו של הגרעין התורני "דביר אביה"לקבלת העלון בדוא"ל: LikratShabat1@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה