בוקר אחד בדרכי לעבודה נקלע לעיניי סטיקר שעליו כתוב המשפט "מחשבה בוראת מציאות קיימת", האם הכוונה לכך שהכל כבר קיים בעולם ואנו צריכים רק למצוא את הדרך אליו?ישנם תיאוריות פילוסופיות רבות, תאוריה אחת אומרת שבחיים ישנם שחקנים ראשיים ושחקנים משניים, הכל תלוי בנקודת המבט. את תיאורית השחקנים בסרט כולנו חווים כל יום.
במידה ומדובר בך אז אתה הוא השחקן הראשי ואילו כולנו שחקני משנה בחייך. תחשוב על זה רגע...אתה לא תתקל בנו ולא תדבר איתנו, פשוט נחלוף על פניך ברחוב או שאתה תראה אותנו עומדים איתך בפקק. ובדיוק ההפך. בתאוריה זאת כולם שחקנים ראשיים ובו זמנית גם שחקנים משניים. כולם בעלי מעמד פילוסופי דומה בחיים.
אפילו כשנוצרת אינטראקציה ביננו אתה עדיין השחקן הראשי בחייך ואילו מנקודת המבט שלנו אנו שחקנים ראשיים בחיינו.
תיאוריה נוספת אומרת שאנו רואים את עצמנו מהעיניים של אחרים. אנו רואים את האני העצמי שלנו לא כפי שהוא אלה כפי שאחרים רואים אותנו, הם בעיקרון המראה "האמיתית" שלנו.
נוצרת בעיתיות מסוימת או שלא, במידה ואנו נזכרים בתיאוריה של תפקידי המשחקים, הרי ששחקני המשנה מגדירים אותנו לפי תיאוריה זו...מעניין.
האם נוצרנו בעולם כדי לבלות? האם תפקידנו פה לשמור על אדמות? האם תפקידנו פה בכלל להתרבות? שאלות שמובילות לעוד שאלות שבטח גדולים ממני עדין שואלים.
במיקרו באמת זה לא מטריד אף אחד. אבל במקרו השאלה לא מרפה... לשם מה אנחנו פה?
לאחרונה ישנה תחושה גלובלית שכולנו שואלים על עצם קיומנו; מדונה והפצת הקבלה היהודית; זמרים בינלאומיים מופיעים למען כדור הארץ; שחקנים מהוליווד למען ילדי אפריקה ועוד...
דוגמאות אלו מוכיחות שקרה לנו משהו שמוביל למעשים למען האחר (שחקן המשנה).
לסיכום: ישנה מסקנה אחת ברורה שצועקת מתוך כל התאוריות והיא -- הבחירה -- כיצד נראה את עצמנו, איך אחרים יראו אותנו ומה נעשה למעננו ולמען אחרים.
אולי פשוט כדאי לכולנו להתחיל במעשה אחד קטן בכל פעם. מעשה שלא מחייב הפקות ענק או קיום סמינר רב משתתפים. כל אחד לעצמו.
כך אולי נשיג מציאות טובה יותר, עם דימוי עצמי גבוהה וסוף טוב. אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה