תפקידה העיקרי של הטכנולוגיה היא ליעל את חיינו ולהפוך אותם לנוחים יותר. אך מתי בעצם אנו נדע שהייעול באמצעות טכנולוגיות מתקדמות הוא עדיין חיוני או שהוא הפך לסכנה? מתי נגיע לנקודת האל-חזור בכל הקשור לטכנולוגיה בחיינו? האם התעשיות המייצרות טכנולוגיות מתקדמות אכן רוצות את טובת המין האנושי או שמטרתן העיקרית היא שליטה?כמובן שלטכנולוגיה יש גם פן חיובי שכן בעזרתה המדע התקדם מאוד, הרפואה הרבה יותר מדויקת, הצבא והמשטרה משתמשים יותר בטכנולוגיה וכך ניתן לסכן פחות חיי אדם ועוד המון דוגמאות שלא יהיה אפשר להזכיר במאמר קצר זה.
תזכורת: "המהפכה התעשייתית החלה מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה. המהפכה החדירה שכלולים במיכון ובייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור בחלק מן האוכלוסייה, ולגידול באופן ניכר במספר התושבים והעלאת רמת ותוחלת חייהם".
כל עוד שהיינו נשארים בנקודה זו הכל יכל להיות טוב ויפה, אבל אנו כבר התקדמנו מאוד מאז, ואין מדובר יותר במעבר מן הכפר לעיר אלה כיצד ניתן לשלוט בנו, החיים בעיר?
כיום הטכנולוגיה הופכת יעילה יותר וקטנה יותר. התחושה הרווחת היא כי הגענו לרוויה טכנולוגית, כלומר, אין אנו ממציאים את הגלגל מחדש, החידושים העיקרים הם בהקטנת הקיים כגון טלפונים סלולאריים קטנים וחכמים יותר, מחשבים ניידים וחזקים יותר וכו'... כאן, עיקר החידוש הוא בשליטה על הקיים.
דוגמה לשימוש נפוץ בטכנולוגיה מתקדמת היא הצבת מצלמות מעקב בכל מקום אפשרי הן מצלמות בכבישים, הן מצלמות המצלמות בני אדם ברחוב והתופעה שהתרחבה מאוד לאחרונה גם בארץ היא הצבת מצלמות מעקב בבתי עסק ומקומות עבודה, כאשר תפקידה הוא כפול לשמש כמצלמת אבטחה מפני גנבות וגם כמצלמת פיקוח על העובדים.
כולנו שמענו את המונח "האח הגדול" צופה, שמקורו מספר ששמו "1984" ונכתב על-ידי ג'ורג' אורוול כבר בשנת 1948, כשלספר ולרעיונות הגלומים בו נודעה השפעה תרבותית עצומה הניכרת עד ימינו אלה. כך למשל, הביטוי "האח הגדול" הפך למטבע לשון, שמשמעותה מצב בו פרטיותם של אזרחי מדינה נרמסים על ידי השלטונות.
כלי מעקב טכנולוגיים כדוגמת המצלמה יכולים גם לשמש אותנו למטרות חיוביות, כגון חקירות משטרה והכנת הוכחות חד-משמעיות כדי להרשיע עבריין או לחילופין לזכות אדם חף מפשע על-ידי תיעוד הנתונים הן ויזואלית והן בתוך מאגר מידע המעיד עבור האדם על מעשיו. אך זאת "עליה וקוץ בה", כי המידע הרגיש יכול לשמש ארגונים כאלה ואחרים למטרות שאינן לטובת האזרח, כגון איסוף מידע למטרת רווח, התחקות אחר הרגלי הצריכה, ריכוזה הדמוגראפי של אוכלוסיה מסוימת או כדי לפגוע ביריב עסקי, בן-זוג במהלך גירושין באמצעות חוקרים פרטיים, פורצי מחשבים ועוד...
הטכנופובים שבינינו ובצדק מבינים את הכוח שניתן לאותו גוף המתחקה אחר פעולותינו ויכול להצליב מידע על פרטיותנו, מידע שלא היינו רוצים שייחשף לעולם.
עו"ד דן אור-חוף כתב במאמר "האח הגדול בשבב קטן": "הטכנולוגיה העלולה להביא לאובדן טוטאלי של הפרטיות. כאשר הגדיר שופט בית המשפט העליון האמריקני לואי ברנדייס, בתחילת המאה הקודמת, את המונח "פרטיות" כ"זכות להיעזב במנוחה", נראה שלא שיער עד כמה תהיה הגדרתו רלוונטית מאה שנה לאחר מכן. החדירה לפרטיותנו באמצעות הטכנולוגיה עלולה להיות חסרת תקדים במימדיה ובעוצמתה. היא איננה מיועדת עוד לחתכי אוכלוסיה מסוימים ומוגבלים בהיקפם, כגון משתמשי האינטרנט, אלא נוגעת לכל אדם. שוו בנפשכם שכל פריט ופריט שאתם רואים, לובשים, עונדים - כולם מכילים שבב אלקטרוני זעיר ובלתי נראה, המסוגל בכל רגע ובכל מקום לשגר מידע רב עליכם למאגרי נתונים מרכזיים, שם ינוצל כדי לנטר את התנהגותכם, כדי לערוך עליכם מניפולציות שיווקיות ופוליטיות וכדי למנוע מכם התנהגות בלתי חוקית או בלתי נורמטיבית".
השבב כבר קיים לספקניים שביניכם וטכנולוגיה זו נקראת
אז מה צופן לנו העתיד? אנו נראה בסביבתנו יותר ויותר תנועות אנטי טכנולוגיות של אנשים שבוחרים כדרך חיים לחיות ללא טכנולוגיה, ולחזור לשיטות הישנות – ה"לאוטק". מנהיגי תנועות אלה, תאמינו או לא, יגיעו דווקא מהתעשייה עצמה, ויגבירו את המודעות לסכנות בכל הקשור למוצרים טכנולוגים וחיוניותם.
לדוגמה האם התקנת מצלמה אלחוטית בחדר ילדים או השיחה שאני מקיים בטלפון הסלולארי שווה את החשיפה לקרינה הבלתי מייננת והסיכון לחלות בסרטן? האם המחשב החדש שקנית לילדים אכן משמש לפעילות מעשירה או שמסכן אותם בהכרות מקרית עם פדופיל באינטרנט? ועוד...
כשנעצור מ"ריצת האמוק" לכיוון הקדמה, הטכנולוגיה וההייטק, ונתחיל להרהר במהותן, לאחר שנכנסו לחיינו במהירות כל-כך גדולה. נתחיל להבין ולהפנים את גודל השינוי שהביאה איתה הקדמה. רק אז יהיה ניתן לבצע החלטות יותר מושכלות בכל הקשור לשימוש במכשירים שאותם היא מולידה. צריך תמיד לזכור לשאול שאלה אחת בסיסית – האם אני באמת צריך את זה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה