הגיע הזמן לבדוק שוב אם תקשורת ההמונים בזמנינו אכן ממלא את תפקידה המקורי שהוא חיזוק הנורמות החברתיות, ובידור ההמונים למטרת "אסקפיזים" לזמן קצר מצרות היום יום? האם מטרת המדיה היא להרוויח מפרסום וכל השאר באמת לא משנה? אולי באמת התוכן חשוב, והפרסומות הן אכן השיטה הקפיטליסטית למימון המדיה, אך כרגע זה לא נראה כךבכל יום בשעות הערב אנו יושבים מול מסך הטלוויזיה עם יקירינו ומתעדכנים במה שקורה בחדשות, מולנו ניצבים אנשים יפים, חזקים בדיקציה, בגיבוי תפאורה מושקעת מאוד וכל זה כדי להגיש עבורנו חדשות. הדרך שבה מוגשים לנו תכני החדשות מקוממת בפני עצמה, כל-כך הרבה השקעה בשביל לספר לנו על סבלו של האחר.
כנראה שיש משהו מאוד סדיסטי בגנים שלנו, הדורש את הכאב ובמקביל הניחום כשמדובר בצרות של אחרים. ואז החדשות נגמרות ואנו מודים לאל שזה לא אנחנו וממשיכים הלאה כאילו הכול קרה במדינה רחוקה בקצה העולם.
אנו מצידנו מנסים באמת להתנתק, אך לא נותנים לנו את ההזדמנות, מגישים לנו את החדשות בכל רגע ביממה, החל מתוכניות בוקר ועדכונים בכל שעה עגולה ברדיו וממשיכים לשעות הצהריים ועד שעות הלילה המאוחרות, מציפים את מרקענו שוב ושוב ושוב. אז תגידו לי אך אפשר להתנתק במדינה כמו שלנו, רוויה באירועים חדשותיים בלי סוף, וכל זה מלווה בחשיפה בלי פוסקת לפרסומות, שממשיכות להכניס כסף לערוצי המדיה השונים. וכשנראה אולי שהיום הוא יום טוב, מתחילים ליצר אירועים חדשותיים כמעט ממש מכלום כדי שיוכלו להמשיך ליהנות מנתוני רייטינג גבוהים, שחס וחלילה לא נחשוב לעשות משהו אחר, הרי זה הוא שם המשחק, לא???
זה לא מפתיע שהחברה הישראלית הפכה ליותר ויותר אדישה לנעשה סביבה, אמנים רבים מתריעים שוב ושוב על התופעה, למשל בשירים כדוגמת השיר "חדשות?" של "החברים של נטאשה", שידעו להעביר טוב מאוד את המסר על האדישות שלנו כחברה:
מילים: מיכה שטרית לחן: ארקדי דוכין
בוקר טוב עולם!
כנראה שיש משהו מאוד סדיסטי בגנים שלנו, הדורש את הכאב ובמקביל הניחום כשמדובר בצרות של אחרים. ואז החדשות נגמרות ואנו מודים לאל שזה לא אנחנו וממשיכים הלאה כאילו הכול קרה במדינה רחוקה בקצה העולם.
אנו מצידנו מנסים באמת להתנתק, אך לא נותנים לנו את ההזדמנות, מגישים לנו את החדשות בכל רגע ביממה, החל מתוכניות בוקר ועדכונים בכל שעה עגולה ברדיו וממשיכים לשעות הצהריים ועד שעות הלילה המאוחרות, מציפים את מרקענו שוב ושוב ושוב. אז תגידו לי אך אפשר להתנתק במדינה כמו שלנו, רוויה באירועים חדשותיים בלי סוף, וכל זה מלווה בחשיפה בלי פוסקת לפרסומות, שממשיכות להכניס כסף לערוצי המדיה השונים. וכשנראה אולי שהיום הוא יום טוב, מתחילים ליצר אירועים חדשותיים כמעט ממש מכלום כדי שיוכלו להמשיך ליהנות מנתוני רייטינג גבוהים, שחס וחלילה לא נחשוב לעשות משהו אחר, הרי זה הוא שם המשחק, לא???
זה לא מפתיע שהחברה הישראלית הפכה ליותר ויותר אדישה לנעשה סביבה, אמנים רבים מתריעים שוב ושוב על התופעה, למשל בשירים כדוגמת השיר "חדשות?" של "החברים של נטאשה", שידעו להעביר טוב מאוד את המסר על האדישות שלנו כחברה:
מילים: מיכה שטרית לחן: ארקדי דוכין
בוקר טוב עולם!
ירו היום במישהו...
עם סיבה או בלי - זה עושה לכם משהו?
אלף קילו "קוק", מאתיים קילו מנגו...
תשעים ושניים הרוגים בהתרסקות הג'מבו
בוקר טוב עולם! החזאית אופטימית...
הקיץ יהיה לה חם, ועכשיו - ידיעה אינטימית
עוד יום, עוד יום
עוד יום, עוד יום
...
...
אביתר בנאי שעשה זאת שוב מאוחר יותר בשירו "כלום לא עצוב":
מילים ולחן: אביתר בנאי
מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד
מילים ולחן: אביתר בנאי
מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד
רגע כואב בחזה ופתאום נופל ומת
בגיל ארבעים ושש עם בית ואשה
ורגע אחד בחזה ואשה אחת תישן לבד
מישהי נוסעת בטרמפ דווקא יפה מאוד
לא מזמן קיבלה הצעה היא חושבת שהיא תסכים
אוי כמה שהיא בכתה כשהנהג את החולצה קרע לה
תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון
על מה אני חושב הלילה
כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
...
עוד בחדשות: אונס ילדים, מטפלות מתעללות, שחיתות בשלטון, פגיעה באימהות חד הוריות, קשישים ללא תרופות, תאונות דרכים קשות ואנחנו צמאים לעוד, עוד חדשות, עוד על יחסו המשפיל של בעל המרות והכסף כלפי הנזקק לחסדיו.
הגיע הזמן לבדוק שוב אם תקשורת ההמונים בזמנינו אכן ממלא את תפקידה המקורי שהוא חיזוק הנורמות החברתיות, ובידור ההמונים למטרת "אסקפיזים" לזמן קצר מצרות היום יום?
האם מטרת המדיה היא להרוויח מפרסום וכל השאר באמת לא משנה?
אולי באמת התוכן חשוב, והפרסומות הן אכן השיטה הקפיטליסטית למימון המדיה, אך כרגע זה לא נראה כך.
ישנן דוגמאות רבות שבהן מנצלים את החלש, מטאטאים את חולי החברה מתחת לשטיח, עושים יחסי ציבור לאוליגרכיים עשירים, מפרגנים לתשתיות להלבנת הון על חשבון המצוקות שלנו ועוד... כל אלה במטרה אחת בלבד והיא לזכות בעוד אחוזי רייטינג.
לאט לאט אנו הופכים לנתונים "יבשים" המשמשים את בעלי המדיה המבקשים דבר אחד בלבד לעשות עוד כסף על חשבוננו... "לתקשורת ההמונים שלושה תפקידים מרכזיים: המשכיות, פרשנות ובידור. כל אמצעי התקשורת ממלאים תפקידים אלה אך יש אמצעים שבהם תפקידים מסוימים בולטים יותר. הטלוויזיה ממלא בעיקר תפקיד של בידור ולעומת זאת העיתון ממלא בעיקר תפקיד של סיקור הסביבה ופרשנות". כל השאר הן מניפולציות של בעלי השררה.
...
עוד בחדשות: אונס ילדים, מטפלות מתעללות, שחיתות בשלטון, פגיעה באימהות חד הוריות, קשישים ללא תרופות, תאונות דרכים קשות ואנחנו צמאים לעוד, עוד חדשות, עוד על יחסו המשפיל של בעל המרות והכסף כלפי הנזקק לחסדיו.
הגיע הזמן לבדוק שוב אם תקשורת ההמונים בזמנינו אכן ממלא את תפקידה המקורי שהוא חיזוק הנורמות החברתיות, ובידור ההמונים למטרת "אסקפיזים" לזמן קצר מצרות היום יום?
האם מטרת המדיה היא להרוויח מפרסום וכל השאר באמת לא משנה?
אולי באמת התוכן חשוב, והפרסומות הן אכן השיטה הקפיטליסטית למימון המדיה, אך כרגע זה לא נראה כך.
ישנן דוגמאות רבות שבהן מנצלים את החלש, מטאטאים את חולי החברה מתחת לשטיח, עושים יחסי ציבור לאוליגרכיים עשירים, מפרגנים לתשתיות להלבנת הון על חשבון המצוקות שלנו ועוד... כל אלה במטרה אחת בלבד והיא לזכות בעוד אחוזי רייטינג.
לאט לאט אנו הופכים לנתונים "יבשים" המשמשים את בעלי המדיה המבקשים דבר אחד בלבד לעשות עוד כסף על חשבוננו... "לתקשורת ההמונים שלושה תפקידים מרכזיים: המשכיות, פרשנות ובידור. כל אמצעי התקשורת ממלאים תפקידים אלה אך יש אמצעים שבהם תפקידים מסוימים בולטים יותר. הטלוויזיה ממלא בעיקר תפקיד של בידור ולעומת זאת העיתון ממלא בעיקר תפקיד של סיקור הסביבה ופרשנות". כל השאר הן מניפולציות של בעלי השררה.
שלום מחבר יקר,
השבמחקברצוני לומר לך כי בגדול המאמר נכון ואמיתי, אך לצערנו אין בידינו את הכוח לשנות. אז נראה לי כי הבעיה היא העצם בנו קהל הצופים, אנו צריכים לעשות מעשה.
יישר כוח!
אשמח לקרוא מאמרים נוספים...
ראשית כל תודה רבה על הפירגון, שנית זאת הסיבה העיקרית שלשמה כתבתי על נושא זה, כדי להעלות את המודעות בקרב קהל הצופים.
השבמחקשוב תודה,
אשמח באם תבקר ב"אתר נושא לשיחה" שוב...