שמחה מהי?

בס"ד
למען ה' ולהאדיר את שמו יתברך

דוד המלך כתב בספר תהילים "פיקודי השם ישרים משמחי לב" וכן כתב "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" השאלה שנשאלת למה התכוון דוד המלך?

מה רוצים כולם?
שמחה אמיתית למשך כל חייהם.

איך מרגישים את השמחה הזאת?
כל אחד יענה תשובה אחרת, אחד יאמר אם אני אהיה עשיר אז אני אהיה שמח, השני יאמר אם תהיה לי מכונית חדשה אז אני אהיה שמח, השלישי יאמר אם תהיה לי דירה גדולה אז אני אהיה שמח, הרביעי יאמר אם תהיה לי האישה הכי יפה בעולם אז אני אהיה שמח והחמישי יאמר אם אני אהיה הזמר הכי טוב בעולם אז אני יהיה שמח, וכן על זו הדרך בא דוד המלך ואומר לכל האנשים האלה כולכם טועים, לא תמצאו בכל הדברים האלה שמחה, אפילו אם תשיגו את רצונכם לא תהיו שמחים באמת.
אני מלך ישראל והיו לי את כל הדברים האלה ולא שמחתי בהם. רק בדבר הזה שמחתי "בפקודי השם ישרים משמחי לב" וב"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה", רק בדברי תורה, תפילה ומצוות רק אז הייתה לי שמחה.

ומי אמר שדוד המלך צודק? אולי האנשים האלה צודקים?
צריך לדעת קודם כל מה זאת שמחה? וממה בונים את השמחה? אז דע שיש שני דברים בעולם הזה: דבר גשמי ודבר רוחני. וידוע שדבר גשמי ניזון מדבר גשמי ודבר רוחני ניזון מדבר רוחני, ולכן גוף האדם שהוא גשמי ניזון מדברים גשמיים כגון: אוכל, שתייה, רחצה, בגדים, דירה לגור בה וכיוצא בזה, אלו הדברים שכן ניתן להסביר אותם והם מוחשיים יותר לבני האדם.

ואילו דבר רוחני כגון שמחה שאינה מוחשית, ואי-אפשר להסביר אותה, היא נמצאת בליבו של כל אדם, ניזונה מדבר רוחני כגון: תורה, תפילה ומצוות.

לכן כדי להסביר את דברי דוד המלך המדברים על השמחה האמיתית, צריך לדעת קודם ממה גוף האדם עשוי?
אדם שלא לומד תורה אם נשאל אותו ממה אתה עשוי, הוא יאמר בפשטות הגוף שלי עשוי מאברים חיצוניים כגון: רגלים, ידיים, ראש וכו... דהיינו שנראים לעיניים מבחוץ, וכן אברים פנימיים כגון: לב, כבד, ראות, כליות, קיבה, מוח, דם, עורקים, גידים, עצמות, בקיצור כל מה שכתוב בספרי הרופאים למיניהם.

אבל יהודי שלומד תורה יאמר שחוץ ממה שנאמר על האברים החיצונים, יש עוד חלקים בגוף האדם שאפילו הרופאים לא יודעים עליהם ולא יכולים לראות אותם גם עם הטכנולוגיה החדישה ביותר, והם: נפש, רוח, נשמה. הנפש נמצאת בכבד, הרוח נמצאת בלב והנשמה נמצאת במוח של כל אדם יהודי – סימן "מ ל ך" מ-מוח, ל-לב, כ-כבד.

הסימן "מ ל ך" מרמז לנו על רצונו של השם יתברך כיצד על האדם להנהיג את הגוף. שמי שמשליט את הנשמה, הרוח והנפש שלו מחד, ששם נמצאות כל רצונותיו ותאוותיו, הוא המלך האמיתי בחייו, ומאידך להבין שאסור לנו לשמוע לרצונות ותאוות הגוף.

התורה הקדושה מלמדת אותנו לשמוע לנשמה והרוח שהם מכוונים אותנו לדרך שהשם יתברך צווה לכל יהודי ויהודיה ללכת בה, שהרי קבלנו את התורה ללכת בה כדי שנצליח בכל אשר נעשה הן בעולם הזה וכל שכן בעולם הבא.

ואם אדם ילך בדרך ההפוכה ח"ו כלומר, שומע לנפש שלו ולא לרוח ולנשמה הוא לא יצליח במעשיו ולא ישיג שמחה אמיתית. ובמקום להיות מלך בעולם הזה הוא נהפך להיות "כ ל מ" מלשון כליון ח"ו, בכך שהשליט את הכבד (הרצונות והתאוות) לפני הלב ולפני המוח.

עכשיו יותר מובנים דברי דוד המלך: דבר גשמי שהוזכר קודם כגון: דירה, מכונית וכו... הרי זה צורך גשמי שבו רק גוף האדם נהנה ואין בו שמחה אמיתית, שהרי שמחה זה דבר רוחני וכדי שתהיה ליהודי שמחה צריך להזין אותה בדבר רוחני וזה רק על-ידי תורה, תפילות ומצוות.

כל יהודי המקיים מצוות, מתפלל להשם יתברך ולומד תורה ימצא שמחה אמיתית גדולה.

* כותב המאמר בחר להישאר בעילום שם.