בס"דהרבה התחבטו במושג אהבה, וכיצד ניתן להשיג אותה? שוב התורה מלמדת אותנו שזה די פשוט, תשקיעו-תיתנו, תאהבו. הרי לכם סודם "השמור" של היהודים שומרי המצוות איך לשמר את הזוגיות בחיי הנישואים ולהישאר תמיד מאוהבים
התורה מצווה ש"בעל צריך לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו", תשאל אותי אך מקיימים מצווה זו אומר לכם כך: ככל שתקנה יותר מתנות לאשתך כגון: תכשיטים, בגדים, בשמים וכו... וכן ככל שתיתן לה יותר כך תאהב אותה יותר, שהרי אהבה היא תוצאה של נתינה. ואל תפחד מחסרון כיס, הרי השם יתברך מבטיח ככל שתיתן לאשתך יותר כך אשלח עבורכם יותר מקורות הכנסה ופרנסה בשפע.
וראייה לדבר הורים וילדים הרי הם אוהבים אותם יותר מכל הילדים האחרים בעולם. מדוע? משום שהם נתנו והשקיעו בילדים שלהם, ולכן רואים ההורים בילדיהם את עצמם וגופם. אם כואב משהו לילד כואב מייד ובאופן אוטומטי גם להורים וכאשר הילדים שמחים ההורים שמחים בשמחתם.
ישנו סיפור מאוד מוכר על צדיק אחד שהלך עם אשתו לרופא, שאל הרופא את הצדיק מה הבעיה? ענה הצדיק הרגל של אשתי כואבת לנו, הרופא לא הבין למה הוא מדבר בלשון רבים וביקש ממנו להסביר את דבריו.
ענה הצדיק הרי אני נותן את כל כולי לאשתי בכל דבר אני חושב עליה, אני קונה לה מתנות, בגדים ותכשיטים יותר ממה אני קונה לעצמי, אני דואג שלא יחסר לה דבר, ולכן אני מרגיש את גופה כגופי, מה שכואב לה כואב גם לי ומה שמשמח אותה משמח אותי. אז הבין הרופא את דבריו של הצדיק והם דברים בדוקים ואמתיים.
ילדים בדרך כלל אוהבים פחות את הוריהם כי הם בטבעם נמצאים תמיד בצד שלוקח ולא מהצד שנותן. ואילו ההורים אוהבים את ילדיהם כי הם אלו שתמיד נותנים וכמעט אף פעם לא לוקחים, הרי לכם נתינה הגורמת לאהבה.
כמובן שבכל דבר שתשקיע בו כגון: מכונית, עציץ,כלב וכל שכן חבר, תאהב אותו יותר.
ולכך התכוון רבי עקיבא כאשר אמר "ואהבת לרעך כמוך" אחת מהמצוות הבסיסיות והעיקריות בתורה.
והשאלה שנשאלת איך אפשר לאהוב חבר כמו שאני אוהב את עצמי?
עכשיו אפשר להבין טוב יותר את התשובה לשאלה לפי התיאור שבו התחלנו, כמו שאתה אוהב את עצמך משום שאתה משקיע ונותן לעצמך את הדברים הכי יפים והכי טובים שיש, כגון אוכל הכי טעים והבגדים הכי יפים על זו הדרך כך תיתן לחברך דברים אלו. והתוצאה תהיה שתאהב את חברך כמו שאתה אוהב את עצמך.
והמצווה השנייה היא שעל הבעל לכבד את אשתו יותר מגופו שנאמר "מכבדה יותר מגופו".
הכוונה כאן היא לדאוג לאשתך לבגדים. לדוגמה: יש לך סכום כסף שהקצתה לקניית בגדים לך ולאשתך לחג (שזו גם מצווה בפני עצמה לקנות בגדים לחג), תקנה לאשתך ברוב הסכום שהקצתה ולך תקנה בגדים במה שנותר, ובזה קיימת את המצווה "מכבדה יותר מגופו".
וגם לך האישה יש מצווה שאת מחויבת בה והיא "איזו היא אישה כשרה? זו העושה את רצון בעלה".
וכאן אנו שואלים מדוע התורה לא חייבה את האשה גם לאהוב את בעלה כגופה?
התשובה פשוטה, אחרי החתונה האשה מחויבת לדאוג לבעלה, ובכך שהיא דואגת לרווחת הבית, מבשלת עבורו, דואגת שהיו לו בגדים נקיים ועוד ועוד... וכל זה באופן יום יומי בחיי הנישואים (האמינו לי זו נתינה גדולה), ממלא היא תאהב את בעלה שהרי אמרנו שאהבה היא תוצאה של נתינה, לכן האשה אינה מחויבת, אהבתה לבעלה אינה מוטלת בספק לאחר כל כך הרבה נתינה.
אבל לגבי לעשות את רצון בעלה זה כבר לא קל הרי היא ברוב המקרים חייבת לבטל את עצמה למענו. אפילו שהיא יודעת שלעיתים בעלה טועה. היא צריכה לבטל את דעתה מפני רצונו של בעלה ולעשות מה שנאמר "איזו היא אשה כשרה, זו העושה את רצון בעלה".
וגם על זה יש לי סיפור על צדיק אחד ששמו בבא בן בוטא שהיה מלמד תורה לתלמידים, פתאום הגיעה אשה ושמה אבטיח על ראשו, אל מול כל תלמידיו. תלמידיו מייד רצו למחות על עלבונו, אך הצדיק בקש: "עזבו אותה".
שאל הצדיק את האשה: "מדוע עשית זאת בתי?"
ענתה האשה: "כך אמר לי בעלי".
ברך אותה הצדיק ואמר לה: "את עשית את רצון בעלך, יהיה לך בנים תלמידי חכמים".
לאחר ברור קצר מסתבר כי לאחר שבעלה קנה אבטיח מהשוק והביא אותו הביתה בקש הבעל מאשתו בלשון ארמית להניח את האבטיח בראש הדלת, שהרי "דלת" בארמית אומרים "בבא", אותה אשה בתמימות רבה הבינה כי בעלה רוצה שתניח את האבטיח על ראש החכם בבא בן-בוטא וכך עשתה.
ועל זו הדרך השם יתברך מלמד אותנו באמצעות התורה הקדושה איך להשיג אהבה ולשמור אותה במסגרת הנישואים. שוב אנו מבינים יחד שהכל כתוב ועלינו לקיים את המצוות, שהם בעצם נועדו להפוך את חיינו לקלים יותר ואיכותיים יותר.
בעזרת השם הרבה הצלחה וברכה לכולנו.
כותב המאמר בחר להישאר בעילום שם, עורך: אבישי אביטל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה